משפט פלילי
משרד עורך דין פלילי – בן מעוז מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים ונאשמים לאורך כל שלבי ההליך הפלילי, בפני הערכאות השיפוטיות בכל רחבי הארץ. למשרדנו סניף ראשי בתל אביב וסניף נוסף באילת אשר נותן מענה לתושבי העיר אילת ודרום הארץ.
משרדו של עו”ד בן מעוז מטפל במגוון רחב של עבירות פליליות וביניהן- עבירות המתה (רצח, הריגה, גרם מוות ברשלנות) עבירות אלימות, רכוש, הונאה, עבירות מין, סמים ( סחר בסמים, החזקת סמים לשימוש עצמי, יבוא סמים, גידול סמים ועוד), עבירות תעבורה ועוד.
עורך הדין בן מעוז ילווה אתכם באופן אישי וצמוד החל מ- ייעוץ לפני חקירה במשטרה, שחרור ממעצר, בהליכי שימוע טרם הגשת כתב האישום, ניהול משא ומתן עם רשויות התביעה לצורך הסדרי טיעון, ייצוג בבתי המשפט השונים והגשת ערעורים.
שלב החקירה המשטרתית הינו שלב רגיש וקריטי שכן יש בכוחו לקבוע את גורל התיק והמשך ההליך הפלילי כולו. לפיכך, קיימת חשיבות מכרעת בשלב זה לקבלת ייעוץ מקצועי על ידי עורך דין פלילי טרם מסירת הגרסה במשטרה.
חשוב לציין כי היוועצות עם עורך דין פלילי טרם חקירה אינה משמשת ראיה לחובת הנחקר אלא מדובר בזכות בסיסית של כל אדם הנחקר תחת אזהרה.
מטבע הדברים, קיימים פערי כוחות משמעותיים בין השוטרים לנחקר אשר אינו בקיא בזכויותיו ובמשמעות המשפטית של הגרסה אותה מוסר לחוקריו. ייעוץ על ידי עורך דין פלילי מנוסה לפני החקירה עשוי לשפר באופן ניכר את מצבו המשפטי של הנחקר.
עורך דין המתמחה ב- ייעוץ לפני חקירה במשטרה, ידריך את הנחקר באשר למשמעויות המשפטיות של הגרסה אותה ימסור לחוקרים, יזהירו מפני תחבולות חקירה אפשריות, יבהיר לנחקר את הזכויות העומדות לו בחקירה וזאת על מנת להפחית ולאיין את הסיכויים שיוגש כנגד החשוד כתב אישום.
זכור – קבלת ייעוץ לפני חקירה במשטרה – תקטין באופן דרמטי את הסיכוי כי החשוד יפליל עצמו בביצוע עבירות פליליות!
חשוב לדעת כי מטרת החקירה המשטרתית הינה איסוף ראיות מפלילות כנגד החשוד בביצוע העבירה. לשם כך, חוקרי המשטרה נעזרים בתחבולות ופעולות חקירה שכל מטרתם היא לחלץ הודאה מפי הנחקר. נחקר אשר אינו מודע לזכויותיו עשוי “לשחק לידי החוקרים” ולהפליל עצמו בביצוע עבירות, אף מבלי שישים לב לכך.
להלן, מספר כללי אצבע לנחקר באזהרה, בחשד לעבירה פלילית:
- לנחקר זכות מוקנית בחוק לשמור על זכות השתיקה שמטרתה לאפשר לחשוד להימנע מהפללה עצמית בביצוע עבירות פליליות. יחד עם זאת, צריך לדעת להשתמש בזכות זו בתבונה ורק במקרים המתאימים. יש לזכור כי מסירת “גרסה טובה” במשטרה עדיפה עשרות מונים על שמירה על זכות השתיקה, שכן מסירת הגרסה רק בשלבים מאוחרים של ההליך הפלילי זוכה למשקל נמוך יותר ביחס לגרסה שנמסרת בהזדמנות הראשונה. קבלת ייעוץ מעורך דין באשר לגרסה הטובה ביותר אותה יש למסור לחוקרים, עדיפה לאין שיעור על שמירה על זכות השתיקה ללא קבלת ייעוץ קודם.
- לכל חשוד הנחקר באזהרה זכות לקבלת ייעוץ מעורך דין בטרם חקירה במשטרה – לשם כך החשוד יקבל שיחת טלפון בכדי ליידע את עורך דין בדבר החקירה. בנסיבות אלה, חובה על החוקר להפסיק את החקירה לאלתר, ולהמתין זמן סביר עד להגעת עורך הדין לתחנת המשטרה. חשוב לדעת כי אין בהתייעצות עם עורך דין לפני החקירה כדי להרע את מצבו של הנחקר ואין לחשוש מכך שהדבר יראה כאילו “יש לחשוד מה להסתיר”.
- במהלך חקירה במשטרה נעזרים החוקרים, פעמים רבות, בשיטות ותחבולות חקירה אשר הוכרו כלגיטימיות ומטרתן להפליל את הנחקר בביצוע העבירה. עורך דין פלילי, המנוסה במתן ייעוץ לפני חקירה, ידריך ויזהיר את הנחקר מפני אותן תחבולות אפשריות.
- מהלך החקירה מתועד בכתב ולעתים אף מצולם ומוקלט באמצעות מצלמות ומכשירי הקלטה הנמצאים בחדר החקירות. בתם החקירה, על הנחקר לקרוא בעיון את הדברים שרשם החוקר מפי הנחקר, על מנת לוודא כי כל הדברים שאמר אכן נכתבו, בדיוק באופן שאמר אותם וכן שהחוקר לא כתב דברים שלא נאמרו מפי הנחקר. רק לאחר מכן יש לחתום על טופס גביית העדות. זכור – לדברים שנאמרו במהלך החקירה ולחתימתו של הנחקר על הטופס משקל משמעותי במסגרת ניהול ההליך הפלילי בהמשך.
- בתם החקירה, ייתכנו מספר תרחישים אפשריים: החשוד ישוחרר לביתו ללא תנאים מגבילים, החשוד ישוחרר במסגרת תנאים מגבילים שיקבע קצין המשטרה (שחרור בערבות, הרחקה, איסור יצירת קשר, איסור יציאה מן הארץ, מעצר בית ועוד), לחלופין רשאי הקצין להורות על מעצרו של החשוד. ככל שהחשוד ייעצר, חובה על המשטרה להביאו בפני שופט בתוך 24 שעות לכל היותר, על מנת לדון בהארכת מעצרו ובאפשרות שחרורו ממעצר (מעצר ימים). בסיטואציה בה החשוד נעצר ע”י קצין המשטרה יש לפנות ל- עורך דין לשחרור ממעצר ללא דיחוי!
בשנת 2000 נחקק סעיף 60א’ לחוק סדר הדין הפלילי, המקנה לחשוד בביצוע עבירה מסוג פשע (שדינה מעל ל-3 שנות מאסר) זכות לקבלת הודעה בדבר העברת חומר חקירה מהרשות החוקרת לרשויות התביעה, והודעה בדבר זכותו להציג טיעוניו בעל פה או בכתב במסגרת הליך הנקרא “שימוע”, שם יטען עורך דין פלילי מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום בעניינו של החשוד.
בתוך 30 יום מקבלת המכתב רשאי עורך דינו של החשוד לפנות לרשות התביעה על מנת שזו תשקול אי הגשת כתב אישום כנגד החשוד. בנסיבות מסוימות ניתן אף לערוך את השימוע באופן פרונטלי, כאשר לפגישה זו מתייצב סנגורו של החשוד בלבד, ובהעדר החשוד, במטרה להביא לידיעת התובע בתיק את הטעמים בעטיהם מקרה זה נופל בגדר אותם המצבים המצדיקים הימנעות מהליך פלילי.
הלכה למעשה, מדובר “בחלון הזדמנויות” קריטי מבחינתו של החשוד, שכן מדובר בהזדמנות האחרונה בהחלט בטרם הגשת כתב האישום ותחילתו של ההליך המשפטי בפני הערכאות השיפוטיות.
בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון – סנגור פלילי זכאי לקבל את עיקרי חומרי החקירה בטרם עריכת השימוע, וזאת על מנת שניתן יהיה לממש את זכות השימוע באופן מעשי. בטרם השימוע פונה הסנגור לרשויות התביעה ומעתיק את עיקרי הראיות בתיק, בוחן את מכלול הראיות ומשקלן באופן מקצועי על מנת לבנות טיעונים משפטיים ומציאת כשלים ראייתיים אשר יובילו בסופו של יום לאי הגשת כתב אישום.
כמו כן, קיימת חשיבות נעלה לייצוג על ידי עורך דין פלילי בהליך זה, שכן במסגרת הליך השימוע יכול הסנגור לטעון אף לגבי עילת הסגירה של תיק החקירה (חוסר עניין לציבור, חוסר ראיות או חוסר אשמה) באופן שימנע רישום פלילי לחובתו של החשוד.
עילת סגירת התיק משפיעה באופן ישיר על הרישום הפלילי של החשוד שכן בעוד שסגירת התיק בעילות של חוסר עניין לציבור וחוסר ראיות יובילו לרישום פלילי, הרי שסגירת התיק בעילה של חוסר אשמה לא תכתים את עברו של החשוד ותמנע קיומו של רישום פלילי לחובתו.
על כן, בשל העובדה כי מדובר בהליך שימוע פלילי אשר לאחריו נפתח הליך משפטי כנגד החשוד, ומרגע הגשת כתב האישום יהפוך החשוד לנאשם בביצוע עבירה פלילית, הרי שייצוג על ידי עורך דין פלילי מקצועי המתמחה בייצוג חשודים בהליכי שימוע הינו קריטי ומשמעותי לתוצאותיו של הליך השימוע.
ייצוג בהליכי מעצר
כאמור, במידה וקצין המשטרה החליט שלא לשחרר את החשוד בתם החקירה, עליו להביאו בפני שופט בתוך 24 שעות לכל היותר.
בשלב זה, ידון שופט המעצרים בנחיצות המשך מעצרו של החשוד בזמן ביצוע פעולות החקירה.
על מנת שבית המשפט יורה על המשך מעצרו של החשוד, נדרש קיומם של מספר תנאים. על השופט להתרשם כי קיים חשד סביר לביצוע העבירות המיוחסות לחשוד (השופט מעיין בחומר החקירה המונח בפניו), בנוסף בודק השופט האם קיימת עילת מעצר מסוג מסוכנות או שיבוש הליכי משפט ולבסוף, על בית המשפט לבחון אפשרות שחרור ממעצר של החשוד בתנאים (שחרור בערבות, מעצר בית וכדומה).
בשלב המעצר ייצוג על ידי עורך דין פלילי יכול להביא לשחרור מיידי של העצור ולכל הפחות יכול להביא לצמצום משמעותי של ימי המעצר המבוקשים על ידי המשטרה. כמו כן, חומר החקירה נסתר מעיניו של הסנגור והינו נחשף רק בפני השופט, על כן סנגור פלילי מקצועי ידע לדלות פרטים מן החקירה לצורך קידום ניהול החקירה ושחרור החשוד מהמעצר.
על פי החוק, מעצר ימים לא יעלה על תקופה של 15 ימים אך שופט רשאי להאריך את המעצר, וזאת ב-15 ימים נוספים. כל הארכה מעבר ל-30 ימים הינה טעונה אישור של היועץ המשפטי לממשלה וזאת מוגבלת לתקופה של עד 75 ימים.
מעצר עד תום ההליכים הינו מעצר של נאשם לאחר הגשת כתב אישום במסגרתו מבקשת רשות התביעה לעצור את הנאשם עד לסיום משפטו.
בשלב זה חלה חובה על הנאשם להיות מיוצג על ידי סנגור פלילי מאחר ומדובר בצעד קיצוני לפיו הנאשם עלול להיות נתון במעצר ממושך עד לסיום ההליך הפלילי כולו, וזאת עוד בטרם נקבעה אשמתו.
בשלב זה של ההליך הפלילי, קיימת חשיבות מכרעת לייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי מקצועי ובעל ניסיון אשר ייערך לדיון באופן מדוקדק ומעמיק, לאחר עיון בכלל חומר הראיות, על מנת להביא לשחרורו של העצור לחלופת מעצר.
עם הגשת כתב האישום, מגישה התביעה בקשה לבית המשפט לפיה מתבקש להורות על מעצרו של הנאשם עד לתם ההליכים המשפטיים נגדו.
על מנת להכריע בשאלת מעצרו או שחרורו של הנאשם ממעצר, בית המשפט ייבחן האם קיימות בתיק ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות לו בכתב האישום (כלומר – האם קיים בסיס עובדתי לכאורי מוצק להוכחת אשמתו של הנאשם בעבירות).
כמו כן, ייבחן בית המשפט האם מתקיימת עילת מעצר המצדיקה הותרתו של הנאשם במעצר מאחורי סורג ובריח עד לתם ההליכים המשפטיים (בשלב זה בית המשפט בוחן האם קיים חשש למסוכנות מצד הנאשם, חשש לשיבוש הליכי משפט, הדחה או השפעה על עדי התביעה, חשש להימלטות או התחמקות מן הדין). יש לדעת כי קיימות עבירות לגביהן קבע המחוקק עילת מעצר סטטוטורית (כלומר- הנחת הייסוד בעבירות אלה כי מתקיימת עילת מעצר ולכן לא נדרשת התביעה להוכיח קיומה בצורה פוזיטיבית).
בשלב הבא – אף אם מתקיימים שני התנאים הראשונים (ראיות לכאורה וקיומה של עילת מעצר), על בית המשפט לבחון – ללא תלות בסוג העבירה המיוחסת לנאשם (גם בעבירות רצח) – אפשרות שחרורו של העצור לחלופת מעצר או לחלופין מעצרו של הנאשם באזוק אלקטרוני. לשם כך, פעמים רבות, בית המשפט נעזר בשירות המבחן שהינו גוף מקצועי אשר ביכולתו להעריך את מסוכנתו של הנאשם, לבחון את חלופות המעצר המוצעות ולהעביר לבית המשפט את רשמיו והמלצותיו באשר למעצרו או שחרור ממעצר של הנאשם.
כאמור, בשלב זה של ההליך המשפטי, על הסנגור הפלילי לשכנע את בית המשפט, באמצעות טיעוניו – הן לעניין המארג הראיתי בתיק והן לעניין עילת המעצר – כי יש להורות על שחרור הנאשם ממעצר ולכל היותר להסתפק בקביעת תנאים מגבילים, כגון: מעצר בית, שחרור בערבות, הרחקה, איסור יציאה מן הארץ וכדומה.
יש לדעת כי גם במקרים בהם הורה בית המשפט על מעצרו של נאשם עד לתם ההליכים, קיימת לנאשם זכות להגשת ערר על החלטת המעצר וכן להגשת בקשות נוספות לעיון חוזר בהחלטת המעצר בשל חלוף הזמן או שינוי נסיבות המצדיקות עיון חוזר בהחלטה.
משרד עורכי דין בן מעוז הינו בעל ניסיון עשיר ומוכח בשחרור נאשמים בהליכי מעצר תם הליכים, כאשר היה שותף לאחד מהמקרים הבודדים בהם שוחררה נאשמת ברצח למעצר בית. עו”ד בן מעוז הינו בעל כישורים משפטיים וידע מקצועי מעמיק באמצעותו הביא לשחרור ממעצר של נאשמים רבים, אף בתיקי פשיעה חמורים.
כללי
חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים מסמיך את נשיא המדינה לקצר את תקופת ההתיישנות ו/או תקופת המחיקה של הרישום הפלילי.
לכל הרשעה מוגדרות שתי תקופות: תקופת התיישנות ותקופת מחיקה. תקופת התיישנות נמנית מיום גזר הדין וברוב המקרים נמשכת 7 שנים. תקופת המחיקה הינה בדרך כלל 10 שנים והיא נמנית מיום ההתיישנות.
כאמור נשיא המדינה מוסמך להעניק חנינה על ידי קיצור או ביטול תקופת התיישנות או תקופת מחיקה של הרישום הפלילי, לפיכך גם אם הורשעת בעבירה פלילית, עומדת לך הזכות לפנות בבקשה לנשיא המדינה בבקשת חנינה שמטרתה לקצר את תקופת ההתיישנות והמחיקה של הרישום הפלילי לצורך קבלת ״תעודת יושר״.
פנייה לרשות התובעת-
מחיקת רישום משטרתי של תיק פלילי אשר נסגר בעילה של חוסר עניין לציבור או חוסר ראיות מספיקות תיעשה על ידי פנייה לרשות התובעת בבקשה עם נימוקים משפטיים ופירוט הנסיבות בגינן מוגשת הבקשה למחיקת רישום פלילי. ככל והבקשה תיענה בחיוב עילת הסגירה תשונה לעילה של ״חוסר אשמה״ והרישום יימחק מהרישום הפלילי.
פנייה למדור מידע פלילי במטה הארצי של משטרת ישראל-
בהתאם לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשל״א- 1981 ותקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (אמות מידה לביטול רישומי משטרה) התשס״ט- 2009, רשאי כל אדם לפנות בבקשה מנומקת בכתב למדור מידע פלילי של משטרת ישראל על מנת לבטל רישומי תיקים סגורים. ובסמכות ראש האגף לחקירות ומודיעין להורות על ביטול הרישום, בכפוף לעמידה בתנאים ואמות המידה המפורטים בתקנות ובנהלים (הזמן שחלף מאז האירוע נשוא החקירה, מהות העבירות המיוחסות למבקש, מידתן חומרתן, צורכי המשטרה בשמירת הרישום וכמות הרישומים במאגר המידע הפלילי נגד המבקש וכו׳).
הואיל ולהרשעה בפלילים ולרישומים פלילים אודות תיקים פתוחים או סגורים השלכות פוגעניות על עתידו של האזרח, מומלץ להתייעץ עם עורך דין פלילי לצורך קבלת סיוע משפטי מקצועי. יתרה מכך, כאשר קיימים מספר מסלולים למחיקת רישום פלילי, ובכל אחד מן המסלולים הללו הטיפול המשפטי שונה, עורך דין פלילי יבחר עבורך את המסלול המיטבי לצורך מחיקת רישום פלילי ובכך יגדיל את סיכויי הבקשה להתקבל.
בקשות חנינה מנשיא המדינה
על פי חוק יסוד נשיא המדינה “לנשיא המדינה נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשם על ידי הפחתתם או המרתם”. על פי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים התשמ”א-1981 לנשיא המדינה גם נתונה הסמכות לקצר את תקופת ההתיישנות והמחיקה הקבועות בחוק.
לכל אדם זכות משפטית לחנינה והוא רשאי לפנות יותר מפעם אחת בבקשת חנינה לנשיא המדינה בעצמו או מי מטעמו: עורך דין או בן משפחה מדרגה ראשונה. הבקשה מוגשת למחלקת החנינות של משרד המשפטים אשר מעבירה את הבקשות ללשכת הנשיא בליווי המלצה מטעמה.
קיימות מספר סוגי בקשות חנינה והן: הקלה בעונשי מאסר, הקלה בפסילת רישיון נהיגה, הקלה בעונשי קנסות תעבורה, קיצור תקופות התיישנות או מחיקה של רישום פלילי, קציבת מאסרי עולם.
על מנת להגדיל את סיכויי הבקשה להתקבל מומלץ להיעזר בעורך דין פלילי המנוסה בתחום ובקיא בחוק ובפסיקה הנוגעת לבקשות חנינה. כמו כן, היכרותו של עורך הדין עם בעלי התפקידים במחלקת החנינות עשויה להוות יתרון של ממש.
על פי חוק יסוד נשיא המדינה “לנשיא המדינה נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשם על ידי הפחתתם או המרתם”. על פי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים התשמ”א-1981 לנשיא המדינה גם נתונה הסמכות לקצר את תקופת ההתיישנות והמחיקה הקבועות בחוק.
לכל אדם זכות משפטית לחנינה והוא רשאי לפנות יותר מפעם אחת בבקשת חנינה לנשיא המדינה בעצמו או מי מטעמו: עורך דין או בן משפחה מדרגה ראשונה. הבקשה מוגשת למחלקת החנינות של משרד המשפטים אשר מעבירה את הבקשות ללשכת הנשיא בליווי המלצה מטעמה.
קיימות מספר סוגי בקשות חנינה והן: הקלה בעונשי מאסר, הקלה בפסילת רישיון נהיגה, הקלה בעונשי קנסות תעבורה, קיצור תקופות התיישנות או מחיקה של רישום פלילי, קציבת מאסרי עולם.
על מנת להגדיל את סיכויי הבקשה להתקבל מומלץ להיעזר בעורך דין פלילי המנוסה בתחום ובקיא בחוק ובפסיקה הנוגעת לבקשות חנינה. כמו כן, היכרותו של עורך הדין עם בעלי התפקידים במחלקת החנינות עשויה להוות יתרון של ממש.
חוק זכויות נפגעי עבירה תשס”א 2001, קובע כי נפגע עבירה הינו אדם אשר נפגע במישרין מעבירה וכן בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו, למעט החשוד, הנאשם או הנידון.
החוק קובע כי נפגע עבירה זכאי לזכויות בהליך הפלילי בזמן החקירה, המשפט, ובמהלך תקופת המאסר הנוגעים לעבירה אשר בוצעה כלפיו. בנוסף לכך, קיימות זכויות רבות של נפגע העבירה אשר אינן מעוגנות על ידי החוק ולכן לייצוג על ידי עורך דין פלילי ישנה חשיבות מכרעת, שכן עמידה על זכויותיו תסייע לו בהתמודדות הנפשית ואף בקבלת פיצוי כספי במסגרת ההליך הפלילי ממבצע העבירה.
ייצוג משפטי מעין זה, כולל, בין היתר, סיוע בהגשת תלונה במשטרה, ליווי, יעוץ וייצוג משפטי של נפגע העבירה במהלך דיונים בבית המשפט, פנייה בכתב או בעל-פה לגורמי התביעה השונים על מנת להביע בפניהם עמדתו של נפגע העבירה לעניין ההליך הפלילי לדוגמה: הבעת עמדה לעניין הסדר טיעון, עיכוב הליכים, שחרור מוקדם, חנינה וכו’.
כמו כן, סנגור פלילי רשאי להגיש, בשם נפגע העבירה, ערר על החלטה לסגור את תיק החקירה וגניזת התלונה, להגיש קובלנה פלילית פרטית, לייצג נפגעים בהליך לקבלת צו הגנה- לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ”א- 1991, לייצג נפגעים בהליך לקבלת צו למניעת הטרדה מאיימת- לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001 וכדומה.
סנגור מקצועי ומנוסה ידע לעמוד על זכויותיו של נפגע העבירה, שכן מדובר ברשימת זכויות לא מבוטלת וספק רב אם נפגע העבירה יוכל לקבלן ללא ליווי משפטי צמוד אל מול הרשויות.