שאלות נפוצות

שלב החקירה המשטרתית הינו שלב קריטי בהליך הפלילי, במהלכו מנסה המשטרה לגבש תשתית ראייתית מספקת לצורך הגשת כתב האישום. החקירה המשטרתית כוללת פעולות חקירה גלויות וסמויות וכן שימוש בתחבולות חקירה שיש בהם כדי להפליל את החשוד בביצוע העבירה המיוחסת לו. מטבע הדברים, קיימים פערי כוחות משמעותיים בין השוטרים לנחקר אשר אינו בקיא בזכויותיו ובמשמעות המשפטית של הגרסה אותה מוסר לחוקריו. לפיכך, ייעוץ מקצועי ונכון על ידי עורך דין פלילי בטרם החקירה עשויה לשפר בצורה דרמטית את מצבו המשפטי של הנחקר, ואף להביא במספר רב של מקרים לסגירת התיק ולאי הגשת כתב אישום. טעות נפוצה של נחקרים באה לידי ביטוי בכך שהם מוותרים על זכותם להיוועץ בעורך דין פלילי לפני חקירה מחשש כי הדבר יחשיד אותם בביצוע עבירה או בטענה – “אין לי מה להסתיר”, יודגש כי  אין בהיוועצות עם עורך דין לפני החקירה כדי לשמש ראיה לחובת החשוד – מדובר בזכות קנויה אשר אינה נזקפת לחובתו.

לא. אתה היית בגדר מעוכב ולא עצור. השוטר עיכב אותך לצרכי בירור. סמכותו של שוטר ״לעכב״ אדם בקשר לעבירה, ודרך כך להשעות את חופש התנועה שלו באופן זמני לצרכי בירור, בין במקום ביצוע העבירה ובין בתחנת המשטרה. בכל מקרה, לא יעכב אדם או כלי רכב לפרק זמן העולה על 3 שעות, ואולם בעיכוב הקשור למספר רב של מעורבים רשאי הקצין הממונה להאריך את משך העיכוב לפרק של זמן נוסף שלא יעלה על שלוש שעות נוספות. לעומת זאת, סמכותו של שוטר ״לעצור״ חשוד בביצוע עבירה ולשלול את חירותו. עצור יובא בפני שופט בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-24 שעות בפני שופט.

אדם שנחקר במשטרה תחת אזהרה הינו בגדר חשוד. לעומת זאת, אדם שהוגש נגדו כתב אישום הינו בגדר נאשם.

תחילה, זכותו של עצור להבין את סיבת המעצר, להיפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו. בעניין זה חובה על השוטר האחראי על החקירה לאפשר זאת ללא דיחוי. בנוסף זכותו של עצור שתימסר הודעה על מעצרו לאדם קרוב. יתרה מכך, החוק קובע כי עצור יוחזק בתנאים הולמים, שלא יהיה בהם כדי לפגוע בבריאותו או בכבודו.  זכותו של עצור להחזיק חפצים אישיים כגון: מסמכים משפטיים הנוגעים למשפטו, כלי כתיבה, ספרים, תשמשי קדושה, מגבת, סדינים, שמיכות, בגדים, נעלי בית, לבנים, מצרכי היגיינה ועוד. זכותו של עצור לקבל מזון בכמות ובהרכב המתאימים על שמירה על בריאותו. זכותו של עצור לקבל מבקרים ולקיים קשר טלפוני (עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום, יהא זכאי לאלה, רק באישור הממונה על החקירה שאין בכך כדי לפגוע בחקירה). זכותו של עצור לדעת מהו משך הזמן שניתן להחזיקו במעצר עד שישוחרר או עד שיובא בפני שופט. חשוב לזכור תמיד כי תכלית המעצר היא לשלול את חירות האדם אך לא לשלול את כבודו!

במסגרת הליך משפטי, בית המשפט רשאי להורות על הגשת תסקיר מעצר, שיכלול את נסיבותיו האישיות של הנאשם. תסקיר המעצר נכתב על-ידי קצין מבחן שבו הוא מחווה את דעתו לגבי מידת המסוכנות של העצור, סיכויו להשתקם והאם קיימת חלופת מעצר אפשרית כגון מעצר בית. תסקיר המבחן אינו מחייב את בית המשפט ולא מחליף את שיקול דעתו. בעניין מעצרו של קטין עד לתום ההליכים כנגדו, חייב בית המשפט להורות על הכנת תסקיר מעצר לקטין. המלצת שירות המבחן מקבלת משקל משמעותי במסגרת שיקולי בית המשפט, הן לעניין העונש והן לעניין שחרור ממעצר, לפיכך על עורך הדין הפלילי להכין את הנאשם לפגישה עם שירות המבחן כדי להגביר את הסיכויים לקבלת תסקיר חיובי אשר ימליץ על הקלה בעונש / שחרור ממעצר. 

שחרור בערובה הוא תנאי שמשוחרר יתייצב לחקירה, להליכי משפט או לנשיאת עונשו וכן שיימנע מלשבש הליכים, לדוגמא: חתימה על ערבות עצמית, חתימה על ערבות צד ג׳ והפקדת מזומן. בית המשפט רשאי אף להוסיף תנאים, לפרק זמן שיקבע, ככל שימצא לנכון, לרבות: איסור יציאה מן הארץ והפקדת דרכון, איסור לקיים קשר או להיפגש עם מי אדם, איסור כניסה לישוב או למקום בארץ, חובה להימצא בפיקוחו של קצין מבחן וכו׳.

סמכות החיפוש על גופו של אדם ללא צו שיפוטי מותנית בקיומו של חשד סביר לכך שנעברה עבירה או אותו אדם מחזיק בחפץ כלשהו שהחזקתו אסורה. עם זאת, נקבע כי שוטר רשאי לערוך חיפוש בכליו של אדם, אף אם אין לו יסוד סביר להניח שהוא מחזיק בכליו חפץ אסור, אם אותו אדם הסכים לכך לאחר שהובהר לו שהוא רשאי לסרב לביצוע החיפוש מבלי שסירובו יפעל לחובתו.

מדובר בנטילת אמצעי זיהוי אדם.  שוטר מוסמך ליטול מאדם אמצעי זיהוי (טביעות אצבע, דגימות שיער, דגימת דם מזערית, דגימת תאי לחי, תצלום, דגימת שתן וכדומה) ובלבד שאותו אדם חשוד בעבירה והוא נחקר לגביה באזהרה.

כאשר המשטרה חוקרת אדם כחשוד לביצוע עבירה (ולא כעד לעבירה) הוא נחשב כנחקר תחת אזהרה. החוקר מחויב להודיע כי מדובר ״בחקירה תחת אזהרה״, ועליו להודיע לו באיזה עבירה אותו אדם חשוד כבר בפתח החקירה. לאדם כזה ישנן זכויות מיוחדות שאינן עומדות לעד רגיל ולכן חשוב ומומלץ להיוועץ עם עורך דין פלילי עוד לפני החקירה. כאשר חשוד או משפחתו מחפשים עורך דין לחקירה במשטרה , חשוב לשים לב כי עורך הדין הוא בעל ניסיון מוכח בייעוץ וייצוג חשודים ונאשמים בעבירות הפליליות המיוחסות לנחקר. כמו כן, קיימת חשיבות מכרעת לכך שהחשוד ימסור לעורך הדין את כל המידע המצוי ברשותו טרם החקירה, על מנת שעורך הדין יוכל להכין את הנחקר בצורה המיטבית לכל אפשרות ולכל תרחיש שיעלה במהלך חקירה במשטרה. יש לדעת כי מסירת “גרסה טובה” בחקירה, המתיישבת עם חומר הראיות שנאסף על-ידי המשטרה, עדיף בהכרח על שמירה על זכות השתיקה. אומנם, זכות השתיקה היא זכות המוקנית לכל חשוד מכח חוק, אולם יחד עם זאת, יש בה כדי לחזק את הראיות כנגד החשוד ולהפחית מן המשקל שיינתן לכל גרסה עתידית שימסור החשוד. הגרסה הראשונה אותה מוסר החשוד לחוקריו הינה בעלת ערך ראייתי גבוה ועל כן קיימת חשיבות לקבלת ייעוץ על ידי עורך דין פלילי המנוסה בהכנת נחקרים לפני חקירה במשטרה.

המשטרה רשאית לחקור כל אדם המכיר את עובדותיה ונסיבותיה של כל עבירה. אדם שהתבקש לסור למשטרה על מנת למסור עדות חייב להשיב נכונה על כל שאלה שיציג לו החוקר, למעט שאלות שהתשובה עליהם עשויה להעמידו בסיכון של אישום פלילי מאחר ולעד יש חיסיון מפני הפללה עצמית. דבריו של העד ירשמו בכתב ותיקרא באוזניו של העד כפי שנרשמה והוא יחתום עליה. אם במהלך החקירה של העד עולה חשד כי הוא מעורב בביצוע העבירה נשוא החקירה, חייב החוקר להפסיק את החקירה, ליידע אותו כי החקירה הופכת להיות תחת אזהרה וליידע אותו אודות זכות השתיקה העומדת לו כחשוד.

לפי סעיף 60א׳ לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ״ב- 1982, הפרקליטות מודיעה לחשוד כי חומר החקירה המשטרתי עבר לעיון התובע, ואז החשוד רשאי בתוך 30 יום מקבלת ההודעה לפנות לרשות התובעת ולהסביר מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום. הליך זה נקרא בשמו המקצועי ״שימוע״- בהליך זה מומלץ להיות מיוצג על ידי סנגור פלילי אשר מקבל במה להציג בעל פה או בכתב את נימוקיו, והוא בעל ניסיון וכלים מקצועיים שעשויים לשכנע את התביעה בסבירות גבוהה מדוע להימנע מהגשת כתב אישום. יצוין כי טיפול נכון ומקצועי בשלב מוקדם זה של ההליך, עשוי להביא לאי הגשת כתב אישום ולחסוך מהחשוד את הקשיים הכרוכים בניהול משפט פלילי.

שוטר רשאי לתפוס חפץ אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה עבירה, או שעומדים לעבור בו עבירה, או שהחפץ עשוי לשמש ראיה במשפט, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה.

תעודה בדבר העדר מרשם פלילי היא תעודת יושר. החוק מתיר לכל אדם לעיין במידע פלילי אודותיו. על מנת לעיין במרשם הפלילי המכונה כאמור גם תעודת יושר יש לגשת לתחנת המשטרה, להזדהות באמצעות תעודת זהות או דרכון, ולבקש תדפיס רישום אישי.

בתיקון שנעשה בסעיף 22 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים חל איסור חוקי לבקש מאדם להציג תעודת יושר כי זה מהווה פגיעה בחירותו של הפרט. קיימים מקרים חריגים בהם המשטרה תעביר באופן אוטומטי לגופים הזכאים לכך על פי דין.

הרשעה בבית דין צבאי גוררת אחריה רישום פלילי ״אזרחי״. ככלל, כל עבירה בה מורשע חייל גוררת רישום משטרתי במשטרת ישראל למעט עבירות של התנהגות שאינה הולמת, התרשלות, סירוב בדיקת שתן ועוד.

אלו הם שלבי ההליך הפלילי:

• אדם מגיש תלונה במשטרה או שנודע למשטרה על ביצוע עבירה.

• המשטרה חוקרת –  חקירה במשטרה כוללת גביית עדויות, חקירה באזהרה של החשוד, עימות בין המתלונן לחשוד, חיפוש בביתו / בכליו / במחשב / בטלפון הנייד של החשוד (לפי הצורך), שחזור, איסוף ממצאים פורנזים (כמו טביעות אצבע, DNA ועוד), צפייה במצלמות אבטחה ופעולות חקירה נוספות הדרושות לבירור חקר האמת. שלב זה הנו שלב קריטי במסגרתו נאספות הראיות שעל בסיסן יוחלט האם להגיש כתב אישום. עורך דין המתמחה בליווי חשודים בחקירות משטרתיות, יידע להנחות את החשוד כיצד להתנהל בחקירה, ובכך למזער ככל הניתן את הסיכוי כי יוגש כנגד החשוד כתב אישום. כמו כן, באחריותו של עורך דין לחקירה במשטרה לעמוד בקשר רציף עם היחידה החוקרת ולדאוג כי המשטרה תאסוף את כלל הראיות הרלוונטיות התומכות בחפותו של החשוד. 

• המשטרה מחליטה לגנוז את התיק או להעביר את חומר החקירה לגוף התובע.
• בחינת חומר הראיות על-ידי התביעה.
• התביעה רשאית לסגור את התיק כנגד החשוד בהתאם לעילות הקבועות בחוק (חוסר אשמה, חוסר ראיות, חוסר עניין לציבור) או להגיש כתב אישום.
• ככל שהוגש כתב אישום, ינוהל הליך פלילי כנגד הנאשם בבית המשפט (שלום או מחוזי – בהתאם לחומרת העבירה)

גם אזרחים נורמטיביים עשויים לגלות כי הוגש כנגדם כתב אישום למרות שאינם נוהגים לעבור על החוק. הגשת כתב אישום פותחת את ההליך המשפטי הפלילי כנגדך. חשוב לדעת כי עורך דין פלילי יכול לפעול לסגירת התיק גם לאחר הגשת כתב האישום, לכן חשוב מאוד לא להישאר אדישים ולפנות באופן מידי לסנגור טרם מועד הדיון בבית המשפט.

החוק קובע שלא ניתן להעמיד לדין פלילי קטין אם חלפה שנה מיום ביצוע העבירה אלא  בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.

במקרה זה אין התיישנות. לידע כללי, אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה אם חלפה מיום ביצוע העבירה התקופה הקבועה בסעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי:

בעבירת פשע שדינה מאסר עולם – 20 שנה.

בעבירת פשע אחרת (עבירה שדינה מאסר העולה על 3 שנים) – 10 שנים.

בעבירת עוון (עבירה שדינה מאסר בין 3 חודשים ל- 3 שנים) – 5 שנים.

בעבירת חטא (עבירה שדינה מאסר עד 3 חודשים) – שנה אחת.

אם נעברה העבירה בהיותך קטין (מתחת לגיל 18) לא ניתן להעמידך לדין אם עברה שנה מיום ביצוע העבירה, אלא אם ניתנה הסכמה לכך מהיועץ המשפטי לממשלה.

לא. בחוק הנוער קבוע כי בית המשפט לא יגזור עונש מאסר על קטין כאשר בשעת גזירת דינו טרם מלאו לו 14 שנה (בית משפט יכול לצוות על החזקתו במעון נעול).

הזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית היא זכות המוענקת לכל אדם (עד או חשוד) והיא פוטרת מאדם להשיב לשאלות או למסור ראייה אשר עשויות להפליל אותו בדבר עבירה. לעומת זאת זכות השתיקה היא זכות העומדת לחשוד או נאשם בלבד והיא זכות מוחלטת לשתוק בהליכי חקירה.

בהתאם לפקודת הסמים המסוכנים, כמות של עד 15 גרם קנביס או חשיש היא כמות בגדר צריכה עצמית. כאשר מדובר בסמים מסוכנים כגון קוקאין, אופיום, הרואין, מורפין כמות של עד 0.3 גרם הינה לשימוש עצמי. בסם מתדון כמות של עד 0.15 גרם תיחשב לשימוש עצמי ובסם מסוג LSD עד 3 יחידות.

חשוב לדעת, כי כל החזקת סם, אף אם בכמות קטנה בלבד – מהווה עבירה פלילית.